מה זו חשיפה למט”ח? כאשר חברות הביטוח ובתי ההשקעות מנהלים את כספי הפנסיה שלנו, חלק ניכר מההשקעות מתבצע בחו”ל – במניות אמריקאיות, אג”ח אירופיות, קרנות נדל”ן גלובליות ועוד.
כדי לבצע את ההשקעות הללו, יש צורך להמיר שקלים למטבעות זרים – לרוב דולר, יורו או ליש”ט. מכיוון שהתשואה נמדדת בסופו של דבר בשקלים, שינוי בשער החליפין משפיע ישירות על התוצאה: אם השקל מתחזק מול המטבע שבו בוצעה ההשקעה – חלק מהתשואה נשחק.
אם השקל נחלש – התשואה במונחי שקלים גדלה. כלומר, תשואה של השקעה בחו”ל מורכבת משני מרכיבים:
(1) ביצועי הנכס עצמו (מניה, מדד, אג”ח וכו’) ו־(2) שינוי בשער המטבע מול השקל.
דוגמה מהחיים: השקעה במדד S&P 500 במחצית הראשונה של 2025 הניבה תשואה דולרית של 5.5%,
אך הדולר נחלש ב־7.5% מול השקל – התוצאה: הפסד של כ־2% במונחי שקלים.
לעומת זאת, השקעה במדד יורוסטוקס 600 באותה תקופה הניבה תשואה של 6.7% על המדד
ויחד עם התחזקות היורו ב־4.2% – נוצר רווח כולל של 10.9% בשקלים.
איך מתמודדים עם זה? במסלולים הכלליים (הנפוצים ביותר), כ־50% מהנכסים מושקעים בחו”ל.
כדי לצמצם את הסיכון משינויים בשערי מטבע, מנהלי ההשקעות מבצעים גידור מטבע חלקי.
מה זה גידור מטבע? זהו תהליך שמטרתו לצמצם את החשיפה למט”ח – בדרך כלל באמצעות כלים פיננסיים כמו חוזים עתידיים,
שבאמצעותם “מוכרים” מט”ח וקונים שקלים.
למשל: אם מסלול משקיע 50% מהנכסים בחו”ל, מנהל ההשקעות עשוי לגדר כחצי מהסכום
כך שהחשיפה הסופית למט”ח תהיה כ־20%–25% (זה המצב ברוב המסלולים הכלליים כיום).
עיקר החשיפה הוא לדולר, אך גם למטבעות אחרים, בעיקר היורו.
ומה קורה במסלולים ייעודיים? במסלולים ממוקדי חו”ל – כמו מסלולי S&P 500 – החשיפה למט”ח עשויה להגיע קרוב ל־100% (כולה דולר).
קיימים גם מסלולים מגודרי מט”ח, שבהם נרכשת חשיפה למדד אך במקביל מגודרת החשיפה למטבע – כך שהתשואה במונחי שקלים אינה מושפעת משער החליפין.
יתרונות וחסרונות של גידור: היתרון – הוא מונע תנודתיות שנובעת משינויי מט”ח.
החסרונות – עלות גידור של כ־1%–1.5% לשנה, וגם ויתור על ההשפעה המאזנת של הדולר בתקופות ירידות בשוק.
רגע – הדולר זה הגנה? לרוב כן. בדרך כלל יש קורלציה הפוכה בין שוק המניות האמריקאי לבין הדולר מול השקל: כששוק המניות נופל – הדולר נוטה להתחזק.
למה זה קורה?
(1) כי משקיעים מחפשים “מקלט בטוח” בעת משבר – כמו הדולר.
(2) כי ירידות בשוק האמריקאי מצמצמות את החשיפה למט”ח, ולכן הגופים המוסדיים רוכשים דולרים כדי להחזיר את החשיפה לרמה הרצויה.
הפעילות הזו מתבצעת בהיקפי מסחר גדולים ומשפיעה ישירות על שער הדולר–שקל.
לסיכום: לחשיפה למט”ח יש השפעה מהותית – ולעיתים לא צפויה – על הביצועים של החסכונות הפנסיוניים שלנו.
חשוב להבין אותה, במיוחד בתקופות של תנודתיות בשווקים ובשערי החליפין.
אם אתם שוקלים לבחור מסלול השקעה פנסיוני – כדאי לשים לב גם לרמת החשיפה למטבע חוץ, ולא רק לסוג הנכסים או למדד.
רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לפנות אליי.
⚖️ הבהרה משפטית:
אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות / ייעוץ פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
האינפורמציה המופיעה כאן אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.
מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה.
מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.