בשנים האחרונות יותר ויותר חוסכים מתפתים למשוך את כספי הפנסיה שצברו לאורך השנים,
מתוך תחושה שמדובר ב”כסף אבוד” או בהזדמנות להגדיל את ההון הנזיל כאן ועכשיו.
לצד פרסומים מפתים ברשתות החברתיות והצעות מצד חברות שונות לאתר כספים ישנים ולמשוך אותם, חשוב להבין כי מאחורי צעד זה מסתתרים סיכונים כבדים – כלכליים ואף משפטיים – שעלולים לפגוע באופן בלתי הפיך בביטחון הפיננסי של החוסך לעתיד.
לאחרונה חשפה רשות שוק ההון מקרה בולט במיוחד: חברת “י.פ (גבריאל) פיננסים” נקנסה בסכום של 5.5 מיליון שקל, לאחר שפעלה במשך מספר שנים ללא רישיון מתאים והציעה ללקוחות שירותי איתור ומשיכת כספי פנסיה, קופות גמל וביטוחי חיים ישנים.
החברה גבתה עמלות גבוהות שהגיעו עד ל־20% מהסכום שנפדה, ובכך גרמה ללקוחות הפסדים משמעותיים. מעבר לכך, עצם הפעולה בנושאי פנסיה נעשתה שלא כחוק, שכן כל טיפול במוצר פנסיוני דורש רישיון ייעוץ או שיווק פנסיוני מטעם המדינה.
מדובר לא רק בבעיה של הסכומים ששולמו ל”מתווכים” מתוך כספי החוסכים, אלא גם באובדן זכויות ובסיכון ממשי לעתיד הכלכלי של אותם חוסכים.
כאשר כספי פנסיה נמשכים לפני גיל הפרישה החוקי, הם כפופים למס גבוה במיוחד שיכול להגיע לעשרות אחוזים מהחיסכון. במילים אחרות: מי שבוחר למשוך את כספי הפנסיה היום, עלול למצוא את עצמו מוותר על חלק גדול מהחיסכון שנבנה במשך שנים ארוכות.
כספים אלה נועדו במקור לשמש כרשת ביטחון לגיל שבו ההכנסה מעבודה נפסקת, ומשיכתם המוקדמת פוגעת ישירות ביכולת לנהל חיים בכבוד לאחר הפרישה. לא בכדי הגדירה רשות שוק ההון את התופעה כ”נזק בלתי הפיך” לחוסכים.
כדי להבין את ממדי הבעיה, ניתן להזכיר כי זהו לא מקרה יחיד. כבר בשנת 2023 ננקטו צעדים דומים נגד חברות אחרות שפעלו באותו תחום, כאשר גם אז נגזרו קנסות משמעותיים ואף הוגשו כתבי אישום.
מגמה זו מצביעה על כך שחברות רבות מזהות את הפיתוי של החוסכים בכספים הפנסיוניים הישנים, ומנסות להרוויח מהם – גם במחיר פגיעה עתידית קשה בציבור.
מנגד, חשוב לדעת כי קיימים כיום כלים רשמיים ובטוחים שמאפשרים לכל אחד לאתר כספים פנסיוניים או ביטוחיים על שמו:
אתר “המסלקה הפנסיונית” מאפשר לכל חוסך לקבל תמונת מצב מלאה של כלל החסכונות הפנסיוניים בעלות סמלית של כ־14 שקלים בלבד.
אתר “הר הכסף” של משרד האוצר מספק מידע על כספים פנסיוניים או ביטוחי חיים שהצטברו אצל הפונה או אצל קרוביו שנפטרו – וכל זאת ללא צורך בשירותי צד ג’ או בעמלות גבוהות.
הכלים הללו זמינים לכל אזרח, שקופים ומפוקחים על ידי המדינה, ומהווים חלופה ראויה ובטוחה לפנייה לגורמים שאינם מורשים.
כדאי גם להבין שהפנסיה אינה רק “חיסכון לעת זקנה” אלא מוצר פיננסי מורכב שמשלב רכיבים ביטוחיים חשובים.
לדוגמה: חלק מהכספים משמשים לכיסוי מצבי נכות או פטירה, כך שבמקרה של אובדן כושר עבודה או מוות של המבוטח – בני משפחתו זכאים לתשלומים חודשיים.
משיכה מוקדמת של כספים פוגעת באופן ישיר גם בכיסויים הללו,
ומשמעותה שביום פקודה המשפחה עלולה להישאר ללא ההגנה הביטוחית שנבנתה עבורה במשך שנים.
זוהי נקודה קריטית שרבים מהחוסכים כלל אינם מודעים לה.
מעבר לכך, משיכה מוקדמת פוגעת גם באפקט הריבית דריבית – מנגנון הצבירה החשוב ביותר בחיסכון לטווח ארוך.
כאשר הכסף נשאר בקופה, הוא לא רק מניב תשואה על הקרן אלא גם על הרווחים שהצטברו לאורך השנים. פעולה של משיכה עוצרת את תהליך ההשבחה הזה ומותירה את החוסך עם סכום קטן בהרבה מזה שהיה יכול להצטבר עד גיל פרישה. בטווח של עשרות שנים מדובר בפערים שיכולים להגיע למאות אלפי שקלים.
המסקנה המרכזית היא כי משיכת כספי פנסיה אינה “מציאה” כפי שהיא מוצגת לעיתים בפרסומים מפתים, אלא צעד שעלול לגרום נזק חמור לחוסך.
החיסכון הפנסיוני נבנה לאורך עשרות שנים כדי להבטיח קצבה חודשית בגיל פרישה. כאשר מושכים את הכספים לפני הזמן, לא רק שסכום החיסכון מצטמצם בצורה דרמטית בשל עמלות ומס, אלא שגם פוגעים בזכויות הביטוחיות – כיסוי למקרה של אובדן כושר עבודה, שארים ועוד.
בסופו של דבר, מי שנכנע לפיתוי של משיכה מוקדמת עלול למצוא את עצמו בגיל מבוגר ללא ההגנה שהחיסכון אמור היה לספק.
לסיכום משיכת כספי פנסיה מוקדמת עלולה להיראות כפתרון מהיר לצרכים כלכליים מיידיים, אך בפועל היא טומנת בחובה סיכונים כבדים:
עמלות גבוהות, מס כבד, פגיעה בכיסויים הביטוחיים, אובדן אפקט הריבית דריבית
החיסכון הפנסיוני הוא משענת חשובה ליום שאחרי סיום העבודה, ולכן יש לשמור עליו מכל משמר.
ההמלצה הברורה היא להיעזר בכלים הממשלתיים ובסוכן ביטוח מקצועי בעל רישיון, ולשמור על כספי הפנסיה במקום שבו הם נועדו להיות – כמקור ביטחון כלכלי לשנים הבאות.
רוצים לשמוע עוד? מוזמנים לפנות אליי.
⚖️ הבהרה משפטית:
אין לראות באמור לעיל ייעוץ השקעות / ייעוץ פנסיוני ו/או שיווק פנסיוני המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
האינפורמציה המופיעה כאן אינה מהווה המלצה לביצוע או אי ביצוע מהלך כלשהו.
מחובתך להתייעץ לפני כל פעולה.
מסמך זה מנוסח בלשון זכר אך פונה לנשים ולגברים כאחד.